מבטיחים שלרוב הדברים שאתם חושבים שאנחנו עושים לכם דווקא, יש הסבר הגיוני.
1: “למה אתם מצפצפים? תרתי משמע, יש לכם עניין לפעמים לצפור סתם בלי סיבה. למה אתם עושים את זה זה ממש מעצבן ומטריד.”
חבר’ה חבר’ה רגע-רגע: מכירים את הכפתור של הצופר? אצלנו הוא קטן. ממש קטן. ולפעמים הוא נלחץ בטעות שרק רוצים לאותת או משהו אחר. קורה. נסו אתם למצוא אותו עם אצבעות-קבב, או כפפות חורף ואז תבינו.
2: “הסבר מעניין, מודה שלא חשבתי שזה כל כך פשוט. טוב אבל נמאס לי כבר שאתם נותנים גז בניוטרל שאתם לידי ברמזור. מה נסגר איתכם מה אתם צריכים את כל הפוזה הזאת??”
למה ככה? תראה: כדי להעביר לראשון בצורה חלקה באופנוע, לפעמים צריך “לשחק” קצת עם הגז. זה הכל. באמת. אף אחד לא עושה עליכם פוזות ברמזורים. חבל שככה אתם רואים אותנו. מה שנתפס אצלכם כפוזה הוא סך הכל התנהלות תקינה לשמור על תיבת ההילוכים!
3: “ולמה אתם תמיד מסנוורים? אתם תמיד עם אור גבוהה!”
וואו, אתם ממה חמים עלינו הא? אוקיי, לא באים להתנשא, אבל פנסי האופנוע ממוקמים גבוה ממכם יושבי המכונית. אם כבר הסיבה האמיתית שאתם מסתנוורים זה שהמכונית שלכם כנראה נמוכה מידי. לא בקטע מתנשא אבל ככה זה.
4: “אני מבין שהפוזה מבחינתי הן פעולות פרקטיות.. מקבל אם כי לא עד הסוף. אבל איך תסביר את זה שתמיד, אבל תמיד, ביציאה מרמזור ירוק, אתם תמיד חייבים להאיץ כמו דבילים?! אתה רוצה להגיד לי שזה לא פוזה??”
וואו, אם כבר פתחת את זה.. אז הנה: אנחנו לא “מאיצים כמו משוגעים”, אנחנו בורחים מכם נהגי המכוניות. אמיתי. יש לכם נטייה “להתחרות” איתנו בכביש ..ואיך לומר בעדינות? להידבק לנו לתחת. אם אנחנו לא “נברח” מכם הנהגים ביציאה מרמזור נסכן את עצמנו. ככה, פשוט.
5: “אז למה אתם תמיד נדחפים לנו בין הנתיבים?”
אחוז התאונות בהן רכב נכנס באופנוע מאחור הוא גבוהה. אתם פשוט לא תמיד רואים אותנו.. תכלס יותר בטוח לנו להכנס בין הנתיבים מאשר לעמוד עם כולם בטור.
6: “יש לך תירוץ לכל דבר הא? עזוב בנסיעה, אתם מעיקים גם בעצירה. כמה פעמים חיכיתי שאיזה אופנוען מפונפק יפנה לי את העמדה בתחנת דלק! הוא מתארגן כאילו לנשף..לוקח את הזמן. איך תסביר את זה אם לא לעשות דווקא?”
שוב אתה בא ברע. עושה לך בכוונה? מזה הרגשי נחיתות האלה אחינו? תראה, יש רוכבים מפונפנים יותר מאחרים אני לא אומר שלא. אבל עדיין תבין שאנחנו הרוכבים צריכים לבצע פי מאה פעולות מכם לפני היציאה: יש לשים קסדה, כפפות, וכו’. יש לחבר נייד לאוזנייה, יש לסגור מעילים. אז כן אם לקח לנו זמן לפנות לכם את העמדה בתחנת דלק זה לא כדי לעצבן אתכם.
7: “אני מודה שקצת הגזמתי עם העצבים. הינה אחד יותר ידידותי: אני מבין שאתם אוהבים לרכב ביחד בקבוצה.. אחוות רוכבים וכל זה.. אבל אחי, זה נראה מאיים. כמו כנופייה. וחוץ מזה שאתם תופסים לי את כל הנתיב.”
הפוך גוטה הפוך. רכיבה בקבוצה לא נועדה לאיים עליכם אלה לשמור על עצמנו, מכם. רכיבה בטור מסודר או בקבוצה מלוכדת שומרת עלינו בנהגים בכביש שפחות מצייתים לחוקי התנועה. ומי כמוך יודע שיש לנו כאלה בארץ.
8: “טוב לא ידעתי שאתם מרגישים כל כך מאויימים, בדרך כלל זה ההיפך. נקודה למחשבה. אבל אם פתחנו את זה: שאני רוצה להתתלב לנתיב, או לכיכר.. תמיד אופנוענים לא מוותרים לי ונדחפים לפני. מה קרה לאדיבות?”
שוב פעם, זה נובע מחשש על עצמנו: בשביל אופנוע, מאוד מסוכן להאט או לעצור בפתאומיות. מחשש שנהג רכב שנוסע מאחוריו לא ישים לב אליו ויתנגש בו מאחור. ככה זה, זה מוכח שאתם פשוט פחות רואים אותנו, בטח אם יש שמש מסנוורת. הסיכוי שתתקעו בנו מאחורה גבוהה מיד אז כן, לפעמים מוותרים על אדיבות כי במקרה שלנו אדיבות יכולה להרוג.
9: “אופנוע זה מזמן לא שיקול של תקציב וחיסכון. הסיבה היחידה שקניתם אופנוע זה כדי להשתולל ולעשות שטויות.”
אתם נתקלים בסוג הרע של הרוכבים ורק אותם אתם זוכרים. את אלף האופנועים שנסעו לידכם כמו בני אדם שכחתם כי ככה זה, את הרע זוכרים ואת הטוב לא.
10: “שוכנעתי אם כי לא לגמרי. אני עדיין מאמין שעם כל הסיבות המוצדקות, אתם הרוכבים, יש עליכם קצת פוזה לא יעזור לך.“
מה אני יגיד לך.. להגיע לכל מקום אפשר גם על קטנוע אפור, לא באמת חייבים דוקאטי אדום. אבל קצת פוזה אף פעם לא הרגה אף אחד.
יש חוסר פירגון לרוכבי דו גלגלי.כי יש להם אפשרות לתמרן בפקקי תנועה.
נכון
לא לדבר בנייד !!!!
אהבתי
יפה מאוד האהבתי וצחקתי !!!