- יתרונות:
↑ מנוע בריא, גמיש מורגש ואמין מאוד. ↑ עיצוב. ↑ תמורה למחיר. ↑ לוח שעונים דיגיטלי לגמרי. - חסרונות:
↓ מושב. ↓ בולמים רכים מעט. ↓ לוח שעונים דיגיטלי לגמרי.
אז מי זה?
האס-וי (נוקרא לו ככה מעכשיו כי אנחנו עבריים.) הוא הנציג הנוכחי של סוזוקי בקטגוריה הנצחית-והתמיד רלוונטית של הנייקדים הבינוניים.
מה הסיפור שלו?
מדובר בדינוזאור לא קטן. בקע לאוויר העולם במאה שעברה, שנת 1999 ומיד התחבב על נתח השוק של רוכבים צעירים ו\או חדשים ברובם, שחיפשו אופנוע זול, יעיל ונוח, אך גם כזה שמספק ביצועים…באופן יחסי כמובן. האס-ווי החדש ענה (ועונה) על כל אלה.
איך הוא מתנהג ?
בדיוק אבל בדיוק כמו שאופנוע נייקד עם פוזה ספורטיבית אמור.
הוא לא אופנוע ספורט ואל תצפו שיהיה, אבל הוא ייתן לכם להרגיש ככה. המנוע חזק, גמיש ועתיר מומנט, בצירוף רוחב מיכל צר במיוחד, התחושה היא קלילה ודינמית מאוד.
במהירויות ובסל”דים הנמוכים ההרגשה נכונה, והמנוע מספק מומנט מכובד, אבל אל תצפו להיכנס לסיבוב תוך כדי שינה ולהתעורר ביציאה ממנו כמו בכל מיני מכונות תיור עתירות מומנט וטכנולוגיה שדורשות מינימום התערבות, פה זה לא המצב. מדובר באופנוע סטנדרטי אחרי הכל וככזה הוא דורש תשומת לב ואת ההתערבות שלכם. זה לא שהוא יכבה לכם בסיבוב (אלה אם מאוד תתאמצו), אבל כן, הוא יידע אתכם שלא כיף לו שמחט הסל”ד יורדת מתחת לספרה 4.
הבלמים מרגישים מעט רכים, אחרי רכיבה על אופנועים יקרים ומשוכללים יותר ההבדל והחיסכון בעלויות מורגש. אל תתפסו אותי במילה – אופנוע עוצר ועוצר טוב, רק חבל שכל העסק לא טיפ-טיפה יותר החלטי. פספוס קטנטן בעיקר כי קהל היעד הוא לרוב אופנוענים חדשים יחסית.
תיבת ההילוכים נהדרת. ההילוכים נכנסים למקומם באופן חלק בנגיעה קלה על הרגלית. כמובן שיהיו רגעים, בעיקר בהכנסה לראשון, שתצטרכו טיפה יותר להשקיע. אבל זה באמת כבר לחפש על מה לקטר.
גם לסבתא יהיה עליו נוח?
יחסית לנייקד מינימליסטי, הוא אופנוע נוח (שוב, יחסית.) השלדה גדולה מספיק ושיושבים עליו הוא מרגיש כמעט כמו אופנוע של גדולים,
המתלים קשים טיפה, אתם תרגישו את הבורות ואת מפגעי הכביש למרות שזהו דרכה של הקטגוריה הזאת, מי שרוצה לרכב על צמר גפן שיקנה אדוונצ’ר יקר. זה לא אופנוע שישבור לכם את העצמות, אבל תוספת כמה סנטימטר ו\או רכות למתלים הייתה מתקבלת בברכה.
ועכשיו הגענו לאחד הקיטורים הראשיים שלי אי פעם על האס ווי (תופים ברקע), גבירותיי ורבותיי, אני גאה להציג (ואולי לא) את המושב. נוח? הוא לא.
יגידו מה שיגידו לכם על חיזוק שרירי הרגליים, לשנות זווית רכיבה מידי פעם, ואני אומר לכם הכל בולשיט. המושב לא נוח, אם בתכנון רכיבה לאילת, תכננו איפה לעצור. יש לו למושב הזה נטייה מוזרה לקחת אותך איתו למטה לכיוון מיכל הדלק וחוץ מלשבת על המיכל עצמו (לא באמת, אל תעשו את זה) אני לא מצאתי פתרון, למרות שנקודה חשובה לציון היא שאחרי כמה חודשים מתרגלים קצת.
תראו יש אופנועים לא נוחים שלנסוע עליהם זה אתגר אורתופדי, המושב של האס-ווי לא כזה, אל תעשו ממני מפלצת. אבל במספרים הוא יקבל חמש-שש מתוך עשר, גג.
חוץ מאותו מושב, כל השאר במה שקשור לישיבה על האס-ווי מושלם: הוא נמוך מאוד, מה שמשרה הרבה בטחון וגם מאותגרי-הגובה יכלו לשים שתי רגליים על האספלט, הוא צר מאוד, מה (שוב) משרה הרבה בטחון ותחושת שליטה.
תנוחת הרכיבה היא סטנדרטית למהדרין, משהו בין תנוחה שפופה נמוכה של אופנועי הספורט לבין הישיבה הזקופה של האדוונצ’רים.
איך הוא נראה?
מינימליסטי ונקי, קווים מעוגלים ונעימים מאוד לעין, פנס קדמי עגול קלאסי , פנס אחורי עם פוזה ספורטיבית, ויש גם טאצ’ אירופאי ששואב ישירות מהעיצוב האיטלקי עם שלדה מוחצנת ויפה. תאווה לעיניים.
לוח השעונים: אני, אישית, לא חושב שלוח השעונים שלו יפה. הוא קטן, דיגיטלי וחסר אופי. ועל אופנוע שמעוצב כל כך יפה ועוד בסגנון רטרו-אירופאי שכזה מדובר בניגוד צורם. לוח שעונים אנלוגי היה עושה עם העיצוב של האס-ווי חסד, ולי טוב על הלב. וכמו שאני מקטר על לוח השעונים, ככה יגידו בצדק אנשים אחרים פחות רומנטיים ממני, שהדיגיטלי הוא עדיף: מדויק ונוח יותר לקריאה, ובנוסף הספרות גדולות וברורות, עוצמת התאורה ניתנת לכיוון ונראית ברור בשמש הישראלית, ויש תוספות מגניבות של שני מדי-טיול, מד צריכת דלק, והוא אומר באיזה הילוך אתם. יעיל ופרקטי? כן. אופי? אין. ניחא.
טכנולוגיה גאג’טים וכאלה:
תוספת מגניבה שיש לו לאס-ווי הוא עוזר-בסל”ד נמוך שמעלה את הסל”ד במהירויות אפסיות, או ביציאה מעמידה. רק שחררו טיפה את הקלאץ’ וגם בלי לגעת במצערת האופנוע יתחיל לנסוע, מה שחוסך כיבויי מנוע מביכים מול קהל. פיצ’ר קטן וסופר יעיל לרוכבים מתחילים!
עוזר הסל”ד הנ”ל, פלוס תוספת מבורכת של ABS הם העזרים היחידים שתקבלו, אנחנו על נייקד ואתם אמורים להיות צעירים וחזקים.
כמה כליות אני צריך למכור?
יש לו מתחרים עם ביצועים טובים יותר (הימאהה) ויש לו מתחרים זולים יותר (הקוואסאקי. ועל שניהם במבחנים הבאים.. ) אבל מבחינת תמורה למחיר האס-וי הוא לדעתי הדגם המוביל בקטגוריית הנייקדים הבסיסיים היום בארץ.
הוא האופנוע שנותן את החבילה השלמה ביותר, ועם תג מחיר של 47,000 שקלים על הכביש, טווח טיפולים של 12,000 קילומטרים בין טיפול לטיפול, וצריכת דלק נהדרת של 20 קילומטר לליטר במהירות ותנאים ממוצאים – האס-ווי הוא המנצח ללא עוררין בסעיף המזומנים.
שורה תחתונה.
הסוזוקי אס-וי הוא אופנוע עם מנוע חזק וגמיש, כיפי מאוד, נעים (אם כי יכול יהיה להיות יותר נוח), משרה מלא ביטחון, יפה ומעוצב להפליא ומשדר אווירה רעננה וצעירה. אבל יותר מכל, ואולי גם הפקטור החשוב ביותר בקטגוריה אליה הוא שייך – הוא מתחבב במיידי על כל מי שבא אתו במגע, בין הרוכב ובין אם ראיתם אותו ברחוב.
כן, הוא טעון שיפור בנקודות מסוימות חלקן הכרחיות וחלקן פחות, אבל שמכניסים למשוואה את תג המחיר שלו וצריכת הדלק – מגיעים לעסקת-חבילה מצוינת לאופנוע יום-יומי, חסכוני בדלק, וכזה שיעשה כל מה שאופנוע גדול משוכלל בהרבה יעשה מבחינת ביצועים.
מפרט טכני:
מנוע: וי-טווין 90 מעלות, 645 סמ”ק, 8 שסתומים, DOHC .
קירור: נוזל.
הזרקת דלק אלקטרונית.
הילוכים: שש.
הספק: 75 כ”ס (56 קילוואט) ב-8,500 סל”ד לגרסאת A עליה רכבתי.
מומנט: 6.5 קג”מ (64Nm) ב-8,100 סל”ד
צמיגים: קדמי: 120/70ZR17; אחורי: 160/60ZR17
אורך: 2140 מ”מ.
גובה מושב: 785 מ”מ.
מיכל דלק: 14 ליטר.
משקל: 198 קילוגרם כולל נוזלים.
*הערת מערכת: האופנוע הנבחן הוא האופנוע האישי של כותב הביקורת.
תוספות מותקנות על הכלי בשעת המבחן: משקף רוח “CRMAX sport“, מגן גחון של סדנת “C-RACER” , מגיני מנוע ” HepcoBaker” , פנסי ערפל.
כתבה ממצה ואובייקטיבית.
עזר לי מאוד.
תודה
בשמחה!
סוף סוף כתבה לא מתחסדת ומתחנפת ליצרן ו/או המשווק הרשמי. עושה רושם של תג מחיר משתלם מאוד. תודה לך על כתבה מאוזנת ותמונות נהדרות..