אופנוענות ישראלית... במשקל זבוב.
 

הקוף המוזיקלי .

מכל בני משפחתנו הקופים, אנחנו היחידים המפגינים יכולות מוזיקליות, אין בטבע אף קוף אחר שעושה את זה. לא רק שאנחנו עושים מוזיקה, אנחנו גם משייכים ומצמידים אותה לכל דבר אחר בחיים.

מנועי בעירה פנימית נשמעים כמו שהם נשמעים עקב צורת העבודה שלהם, ה”קצב” שלהם נוצר כי הם עובדים לפי פעימות. ובכן כן, זה ההסבר השטחי.. אבל אני חושב שיש יותר ממה שנגלה לעין.

פעימות בצד, יכול להיות שהרבה מאיך שאופנוע נשמע גם קשור לעובדה שאנחנו מתים על מקצבים. אתם חושבים שהעובדה שמנוע של אופנוע, לפעמים נשמע יותר כמו כמו ערכת תופים מאשר מנוע היא צירוף מקרים?



מנוע של אופנוע מתקתק, ולפי מקצב. הוא גם רועש ומעיק, אבל אותו קול או צליל ייחודי, או איך ש”המנוע נשמע”, הפך עם השנים לחתיכת עניין בקהילת האופנועים.

בין אם זה פמפום דמוי-תוף של קרוזר שמן או צווחת אופנוע-ספורט שחורכת את הלילה כתנשמת..על כולם יש עניין, על כולם יש דיבור. בטח שמעתם מספיק תיאורים יצירתיים שנאמרים על ידי מביני דבר כדי לתאר צליל של מנוע ייחודי. “בשרני”, “עגול”, “בריא”, “מעניין”..והרשימה ממשיכה.

יצרני האופנועים מודעים לחשיבות עניין הצליל, ומיד אחרי שהם דואגים לאיך שאופנוע יראה הם גם מטפלים באיך הוא יישמע, וכשאופנוע חדש יוצא לשוק ל”איך הוא נשמע”, יש מקום וחשיבות גדולה.

אולי הדבר הגרוע ביותר מאופנוע עם צליל מנוע גרוע הוא אופנוע עם צליל מנוע “משעמם”.

ההונדה. לא אשכח איך הדבר הראשון ששמתי לב אליו שעליתי על הונדה NC700 היה הצליל, או יותר נכון, החוסר בצליל שלו. הכלי נשמע כאילו מנועו הוחבא והוצנע בתוך תיבת משתיק קול. אין לי חוש מוזיקלי מפותח ובכל זאת עניין החוסר בצליל ממנוע ההונדה הזה הרגיש מוזר.



אז הבנו הצליל שהמנוע עושה זה עניין גדול, אבל בואו. אחרי כל ההתלהבות כולנו יודעים שזה לא באמת משנה את הביצועים .

מנוע שאין לו צליל הוא לא בהכרח לא-טוב, יעיד על כך ההונדה NC700 מהפסקה הקודמת, שקולו נדם אבל בתכלס היה אופנוע מצוין.

אז מה העניין? על מה הדיבור? למה ההתעקשות לתת כל כך הרבה משקל וחשיבות לאיך האופנוע נשמע? מסתבר שזה קשור פחות לאופנועים, ויותר לשריטה עתיקה שלנו. זוכרים את העובדה שאנחנו בין היצורים היחידים בטבע שיודעים ליצור מוזיקה?

בכל תרבויות העולם, לא משנה כמה רחוק תלכו, מכנה משותף קבוע שתמיד תמצאו הוא השימוש בקצב.

בין אם זה חליל-צד שמנגן איזה אירי על גבעה ירוקה, שיר-ערש שלוחשת אסקימואית לבנה לפני השינה, קצב תופים של שבט מסאי, המהום מנטרה דתית של נזיר בטיבט, או קולות המלחמה של מצעד צבאי. מוזיקה, או יותר נכון קצב, הוא חלק בלתי נפרד מהמוח שלנו.


בהיותו ממוקם חשוף לעולם, מנוע של אופנוע רועש ומורגש יותר מכל כלי רכב אחר. בהיותנו יצור מוזיקלי, אנחנו לא יכולים להתעלם ממנו. כך שגם אם תהיו האדם הכי לא מוזיקלי בעולם, רעש או קצב מנוע האופנוע נכנס לכם ישר לתודעה. רועש? אולי. מעיק, כנראה. אבל בלתי ניתן להתעלמות, קצב זה קצב.


יש הרבה סיבות למה לאופנועים מוצמדת רומנטיקה ומסתורין הרבה יותר מרכבים, הסיבות מגוונות אבל אני בטוח שלקצב, ולכוח שיש לו עלינו, יש חלק משמעותי בסיפור.


עד כאן בנתיים, תהיו רועשים שזה מתאים, אבל לא יותר מידי, ותתחשבו גם על השכנים, שרוצים לישון.

השאר תגובה