איפה?
דרום הארץ, במקביל לגבול עם מצרים.
מה הסיפור שלו?
הכביש סגור לתנועה אזרחית מטעמי ביטחון ובשנים האחרונות נפתח למטיילים בחגים באופן מיוחד, בנוכחות צה”לית.
הקטע הפתוח לתנועה (נכון לפסח 2018) מתחיל ביישוב הקהילתי “עזוז” שבנגב וממשיך עד לחיבור עם כביש 12 בצומת שקמה (מחנה סיירים) שבדרום. או הפוך, אם תרצו.
למה לי?
נוף מדברי. \ אווירה. \ דרך מעניינת להגיע לאילת.
למי מתאים?
בגדול לכולם. אנחנו נסענו כקבוצה של עשרה אופנועים שנעו בין סופר-ספורט, נייקדים סטנדרטיים, עד לאדוונצ’רים מגודלים – כולם עברו ועברו יפה וללא בעיות. אם כי חשוב לדעת שהאספלט ישן מאוד ולא מתוחזק, רווי בסדקים בורות והפתעות כמו אבנים וחצץ מידי פעם.
לא מדובר על כביש לנסיעה חזקה אלה לנסיעה שקולה ורגועה כדי למנוע נזקים קוסמטיים מיותרים לאופנוע ולאגו. וגם כי חבל שתפסידו את הנוף. שמרו על ערנות פתחו עיניים ותהיו בסדר.
מה לקחת?
פק”ל קפה ונשנושים לעצירות בדרך, ודלק לאופנועים עם טווח נסיעה של פחות מ200 קילומטרים.
נקודות חשובות!
עצירות – מומלצות לצילומים ומנוחה, שכן מדובר בכביש ארוך (הקטע הפתוח לתנועה הוא סביב הה150 קילומטרים מתחילתו ועד סופו), בנוסף מדובר על כביש לא אידאלי מבחינת אספלט לכן חשוב להיות בערנות שיא. נקודת עצירה מומלצת היא מצפה פסגת הר שגיא – בערך 70 קילומטרים מנקודת ההתחלה הצפונית של הכביש – חניון נוח גדול ומרווח עם נוף מדברי משגע ושולחנות מוצלים. בזמן שחנינו את האופנועים היו איתנו בחניון עוד מספר רכבים ואופנועים נוספים, פלוס שני האמרים צבאיים ששמרו על המטיילים.
דלק – אם נוסעים מצפון, תחנת הדלק האחרונה היא במשאבי שדה שליד טללים, משם אין לכם איפה לתדלק עד אילת, או יטבתה. מדובר על 230 קילומטרים מטללים עד אילת לכן חשוב לקחת דלק לאופנועים קטני מיכל.
אם רוצים להימנע מלנסוע את כל הכביש מתחילתו ועד סופו – החיבור היחיד עם הציביליזציה נמצא בהר חריף, שם הוא מתחבר עם כביש 171 היפה לא פחות, שייקח אתכם עד ל”צומת הרוחות”, שנמצאת על כביש 40 , שישה קילומטרים ממצפה רמון.
אותו כביש 171 הוא נקודת כניסה אפשרית לכביש 10 למי שלא מעוניין לנסוע את כולו ו”לקצץ” 45 קילומטרים ובעצם לדלג על החלק הצפוני של הכביש.
בטיחות – מדובר בכביש שמקביל לגבול עם מצריים, תהיו ערניים, את העצירות תעשו בנקודות שהכביש מתרחק מהגבול (הר שגיא הוא דוגמה אידאלית לנקודה מהסוג הזה) ובקטעים שהכביש נוסע לאורך זמן בצמוד לגבול (והוא ברובו כזה) הימנעו מעצירות ומנסיעה אטית מידי.
ראוי לציון שבזמן שנאנחנו היינו (פסח 2018) בערך כל 10-15 קילומטרים הייתה נקודת נוכחות צה”לית עם חיילים ששמרו על המטיילים העוברים ושבים, מוסיף לתחושת הביטחון.
שורה תחתונה.
נצלו את זה שכביש 10 פתוח בחגים כי לכו תדעו מה יהיה מחר. סעו בזהירות ובערנות, ותהנו מחלון ההזדמנויות הנדיר הזה לספוג טבע ואווירת המדבר הישראלי-מצרי.
כל הכבוד על התיאור המושקע !
מציע לקבוצת הרכיבה שלי עכשיו נסיעה לכביש 10. !
בסוף כל הנוף המהמם והכביש המשובש. מחכה תענוג רכיבה נטו של כביש 12. כביש עם אספלט מהודק וחדש, שעובר דרך מצוקי אילת והרי שלמה . הכביש ממש מענג ומפנק ומגיע עד הכניסה לאילת ..
מסכים איתך מילה במילה לגבי כביש 12, אחד הטובים שיש לנו. לגבי כביש 10 המשובש.. כנראה חלק מה”קטע”..