הונדה: איכות? אמינות? מחירים גבוהים? מה שלא תחשבו עליהם, מבין היצרנים היפניים יצא להם שם של הילד המרובע-אבל-איכותי, המרוחק אולי-אבל- זה שמצדיק את הסנוביות שלו. אבל כמו הילד הכל-מוצלח שמגיע הביתה ויוצא בלילות למועדונים להשתגע ככה להונדה יש צד שבוא נאמר, לפעמים מרשה לעצמו לאבד את הראש ולהוציא דברים שאין לך מושג מה הם חשבו לעצמם, שהדבר היחידי שבא לך להגיד זה “מה זה השטויות האלה הונדה?”
אי לכך ובהתאם לזאת, הרי לפניכם אוסף הדגמים המוזרים ביותר שמצאתי שנולדו תחת הכנף האדומה היוקרתית. הם לא הבן המועדף במשפחה, בטח לא אופנועי “הדגל”.. חלקם עוד לא מצאו את עצמם בעולם, חלקם אפילו נולדו בטעות. אבל היי! לדעתי עצם העובדה שהם כל כך ב”ראש טוב”, כל כך מיוחדים, שלבדה מצדיקה את מקומם בעולם. אז בואו נתחיל, ובמוזר ביותר לא פחות ולא יותר.
זה אופנוע? זה קטנוע? זאת קובייה הונגרית? זה גם וגם, זה ה-מוטוקומפו.
הוא לא הכי חזק (בסדר הוא לא חזק בכלל), לא הכי גבוה (גובה מטר), אבל הוא מתקפל למזוודה ונכנס לתא המטען של פרייבט. שזה פחות קונה אותי כי מכוניות זה משעמם. בכל מקרה המוטו-קומפו יוצר בין השנים 81′ ל83′ , עם הסלוגן “אופנוע-תא מטען” שכנראה ביפן של אז זה היה נחשב כמשהו שיימכור. הקוביה החמודה הזו נסעה על סינגל 50 סמ”ק מקורר אוויר, שתי פעימות(!), שהפיק שניים וחצי כוחות סוס שלמים ודוהרים. אבל כוחו של הקומפו היה כמובן ביכולת שלו להיכנס לתוך עצמו כשבלול. הכידון, המראה, המאותתים ומושב הרוכב היו נעלמים פנימה והיה נשאר מלבן חמוד למראה באורך מטר שמונים על מטר , במשקל 50 קילו רטוב.
- במקור הוא נוצר בחלק מצמד – הוא ורכב רגיל שתא המטען של הרכב היה בגודל ובצורה המדויקים כדי להכיל את הקומפו, אבל זה כבר סיפור אחר.
וולקירי
קחו גולדווינג, כן זה עם המיליון חלקי פלסטיק, תאורת חג-מולד ורמקולים שיכולים להרים בר-מצווה, ותורידו ממנו ה-כל ותשאירו רק מה שצריך. וכשהונדה חיפשו פאוור-קרוזר לשוק האמריקאי הם עשו בדיוק את זה. הוא מוזר, הוא חסר פרופורציה, הוא לא דומה לכלום, והוא עוף מוזר אפילו בסצנת הפאוור-קרוזרים-הגם ככה מופרעת, מה עוף מוזר? בת יענה של ממש. כל כך מוזר, שזה יצא להם מגניב. סוג של הגיבן מנוטרדאם עם שרירים, ככה שאף אחד לא מעז להתעסק. ועל בסיס איכותי של גולדווינג זה נשמע כמו רעיון טוב בתיאוריה.
ב2013 הונדה עדכנו אותו משמעותית עם עיצוב חדש ורדיקלי במיוחד, חלוקת משקל שווה וצמיגים גדולים, אבל כל זה לא עזר לדגם למכור בארה”ב אליה הוא נועד, וב2015 הונדה סגרה עליו את הבסטה ואת ההפצה בארה”ב.
ATC
נגיד שאתם חקלאים אמריקאיים במרכז ארה”ב, הזמן הוא שנות השמונים. אתם מוקפים בבוץ אדמה ועוד קצת בוץ רוב זמנכם, מה אתם צריכים בחיים? אתם צריכים ספק אופנוע\ספק טרקטורון שנוסע על סינגל 200 סמ”ק פשוט ומקורר אוויר, ארבע פעימות, ומתגלגל לו על שלושה גלגלי בלון ענקיים, ולא נתקע בשום מקום. מתהפך? אולי כן, בעיקר אם אתם אמריקאים משועממים שעושים איתו תחרויות בסופי שבוע, אבל זה כבר נושא אחר. אבל עדיין, אתם צריכים הונדה ATC בחיים שלכם.
טרקטורונים עם ארבעה גלגלים היו הקש (הבנתם קש?) ששבר את גב הגמל, והATC סיים את הקריירה הקצרה והבוצית שלו שנמשכה משנת 81′ ל-86′, אבל נשאר חמוד כמו גור חזירים .
FAT-CAT
הפאט-קאט (חתול-שמן) של הונדה הוא המשך ישיר לטרקטורון שלושת הגלגלים הקודם, והוא בעצם אותו הכלי פחות גלגל מיותר אחד, מה מעניק לו את הדבר הקטן והחשוב הזה שיש לאופנועים שנקרא הטייה.
לחתול השמן היה את כל הטוב שהציע הATC משולש הגלגלים, מינוס כל החסרונות שהביא איתו הגלגל השלישי המטופש ההוא, והתוצאה? שלמות. מכל הרשימה הזאת זהו האהוב עליי ביותר: עיצוב מצועצע, גלגלי-בלון ענקיים, ויכולת שטח בלתי מבוטלת של אופנוע שבאמת לא יעצור מול שום שלולית בוץ או שדה מוצף! שלמות כבר אמרתי? אחד כזה בבקשה, ושימו אותו ליד הטנדר האדום שחונה בין מרפסת העץ ושדה-התירס. פאט-קאט אחד ובקבוק של מון-שיין והחיים לא יכלו להיות טובים יותר. בחיי.
משום מה הדגם לא תפס (אמריקאים חסרי טעם), ויוצר רק לשנתיים בודדות (85′-86′).
הונדה פסיפיק קואסט 800 (Pacific coast)
מדובר יותר בספינת תיור מאשר אופנוע, ולכן נתייחס אליה בלשון נקבה. היא נקראה על שם הכביש המפורסם והרחב “Pacific coast” (כביש-החוף האוקיינוס השקט) שבקליפורניה, ולקחה ממנו יותר מאת השם בלבד! ההונדה פסיפיק באה לייצג את כל מה שמאפיין את אותו כביש אלמותי: כיף, חופש, מרחקים ארוכים, ויופי מתפרץ. אולי קצת פחות יופי מתפרץ .
כלי עבודה מוצלח מאוד תכלס בעל מנוע טווין 800 סמ”ק רגוע, שאפט-דרייב, מיגון רוח עצום כמפרש של ספינה שישמור גם על העדין שברוכבים מרוח הים העזה, מראות צד שכאילו נלקחו מסובארו, ופנס אחורי רחב כסיפון. אבל גולת הכותרת של הפסיפיק היה תא מטען מפלצתי שהיה בעצם ארגז אחורי שהתמזג יחד עם שני ארגזי-צד לכדי יחידת אחסון אחת עצומה שלא הייתה מביישת אוניה קטנה. למעשה אני די בטוח שאם תמלאו את כל שטח האחסון באוויר, הפסיפיק יצוף לו גם במים סוערים.
- אגב, תא המטען של האופנוע הזה היה ונשאר קונספט ייחודי לדגם מאז ועד היום, לא בגלל שאף יצרן לא ניסה, אלה בגלל שאף אחד לא רצה.
האוניה עתירת הפלסטיק של הונדה שטה לה עשר שנים תמימות של ייצור בין שנים 89′ ל-98′, עד שטבעה סופית בים האבדון. ימאים מותשים עדיין טוענים שראו אותה, שטה לה בכבישי קליפורניה הארוכים באטיות ויציבות, חולפת לה דרך אופנועים חדישים ומעוצבים כספינת רפאים עצובה מזמנים שנשכחו מזמן.
DN-01
הוא נראה כמו תרגיל בעיצוב של סטודנט שנה ב’ בבצלאל, יש לו מנוע של אופנוע וגיר אוטומטי כשל קטנוע מנהלים, ושם כמו של נוסחא במתמטיקה.. ואולי באמת ה DN-01 הוא נוסחא שאי אפשר לפתור.
לנסות להגדיר? מדובר היה בסוג של קרוזר-מנהלים, כזה שייתן ווייב של הארלי, בלי רגלית הילוכים שתלכלך את נעלי הלקה. בתוכו פעם מנוע נהדר 700 סמ”ק שנלקח מהטראנס-אלפ, ותיבת הילוכים אוטומטית לחלוטין כשל קטנוע מנהלים, אבל בלי תא אכסון אחד, אפילו לא לכפפות, בטח שלא לקסדה. נוסחא שבורה כבר אמרנו?
ייאמר לזכותו שהוא היה האופנוע האוטומטי הראשון מבית הונדה, וכדי להכריז את הופעתו היו צריכים שם מוזר ועיצוב מטלטל כדי שיבלוט בשטח, אבל תכלס? הוא אולי היה מוזר מידי, מידי בכדי שייקחו אותו ברצינות. קצת חבל על הDN , יש בו, כמו באחרים פה בכתבה, משהו מגניב שהתפספס, שאולי הקדים את זמנו, וכפי שנאמר בזמר הידוע: “אולי בזמן אחר, אולי במציאות אחרת.”
ה”וולטוס” – סרט אנימה.
ה”וולטוס” או ה NM4 , הוצג ביפן בתערוכת אוסקה בשנת 2014 כקונספט בעיצוב עתידני קיצוני, ראה אור יותר מאוחר באותה שנה כקטנוע\אופנוע אמיתי על הכביש, מתחת לכל הפלסטיקה יש גם מנוע 700 אותו אחד שיש היום ב NC750 , וגם אותו קלאץ’ כפול מאפשר בחירה בגיר אוטומטי.
- מיד כשיצא השוו אותו לדבר היחיד בעולם אולי שדומה לו – אופנוע של הדמות הראשית בסרט האנימה היפני “אקירה“.
CBX
כנראה הכלי הכי “סטנדרטי” ברשימה, אבל בואו. תסתכלו על המנוע אם אתם מעיזים: כריש פטיש רחב וכסוף ששוכן לו בתוך כלוב ברזל, רק מחכה להתפוצץ על מישהו. האופנוע הזה נולד ב 78′ ונועד להיות אופנוע ספורט “הדגל” של החברה, בתוכו ישב לו מנוע 1000 סמ”ק שהתפרש לו בכיף לרוחב. מה לרוחב? לא פחות משישה-צילינדרים בשורה. בסופו של דבר הייצור לא המשיך מעבר לארבע ומשהו שנים, שאת המקום תפסו דגמים סטנדרטיים עם ארבעה צילינדרים צנועים, למה? כי העולם לא היה אמיץ מספיק כנראה.
זהו, נגמרו לי הרעיונות. יש לכם דגם יותר מתאים לרשימה? חושבים שפספסתי בגדול דגמים הזויים אחרים? ספרו בתגובות!
NR 750