..”ייקח יותר מידי זמן להחליף מנוע.. אני מזמין במקום בנלי 702 חדש.”

שבוע לפני מועד הטיסה לסקוטלנד הוואצאפ מצלצל. ריאן מחברת ההשכרה על הקו, מבשר לי שהמנוע של האופנוע שהייתי אמור להשכיר התפוצץ. איש נחמד ריאן , רק שקשה לי מאוד להבין אותו. הוא מדבר ממש מהר פלוס המבטא הסקוטי ששמור לחבר’ה הוותיקים מהמדינה הזו.. אכן מדובר באתגר. אני שובר אוזניים ומבין שאופנוע ה – CF-MOTO שהייתי אמור להשכיר לטיול של שבוע בסקוטלנד כרגע עם מנוע הרוס. משהו שמישהו עשה לא טוב עם ההילוכים.. לפחות ממה שהבנתי, ולריאן בכלל “נמאס כבר מ cfmoto” שתמיד עושים לו בעיות (כך לדבריו). אבל ..”ינסו להחליף מנוע.” טוב.

אחרי כמה ימים ריאן מעדכן: “ייקח יותר מידי זמן להחליף מנוע..אני מזמין במקום בנלי 702 חדש. בסדר מבחינתך?” אני שאתווכח? אופנוע חדש מהניילון? אני מסכים. מתוך נימוס כמובן.

שבוע אחרי אני בגלזגו, סקוטלנד, מול הבנלי TRK702 חדש לחלוטין. שברתי לו את לוחית הרישוי בטעות האמת, לא התחלה חלקה, אבל לא משהו ש20 פאונד לא יתקנו. הלאה.

פרק א’: שלב ההיכרות.

קל לטעות בו ככלי גדול יותר בנפח. הוא מרשים, גבוה ויש לו נוכחות. צביעה בירוק כהה עם פזילה ליצרן בריטי כלשהו. “מקור” עם קריצה ליצרן גרמני כלשהו. מיכל הדלק מעוצב. שלדה שמציצה יפה בין חתיכות הפלסטיק.

בכלל הוא אופנוע מעוצב הבנלי, השורשים האיטלקיים עובדים פה יפה. עכשיו אני לא נכנס פה לכמה ממנו איטלקי וכמה סיני, זה דיון שנטחן בעבר. רק אתייחס לעניין התקציב, שהוא אטרקטיבי יחסית למתחרים מאירופה או יפן.

בנוסף הבנלי בא עם אחלה תוספות:

סט שלושת הארגזים שהאופנוע הזה מגיע איתו כסטנדרט היו פשוט מעולים: יציבים חזקים ואטומים, עם יופי של מנגנון נעילה, פלוס תיקים פנימיים כדי להוציא את כל הג’אנק שלכם שהגעתם הביתה או למלון. חוץ מזה יש מיגוני צד טובים, מגן גחון קטנטן, וגם ידיות ואוכף מחוממים בלחיצת כפתור אם יהיה קר.

לסיכום שלב ההיכרות: הבנלי 702 הוא אופנוע מאוד מעוצב ומאוד מצויד – הרבה ממהמקבילים שלו מהצד המערבי של המפה.

פרק ב’: מחזקים את הקשר.

אז הבנו שהTRK702 הוא אופנוע יפה, פלוס מגיע לחתונה עם נדוניה מכובדת. השאלה אם הוא אופה? תלוי על איזה סוג לחם תכננתם.

בעלייה הראשונה על הכלי הורגש חוסר איזון מסוים. (זוכרים ששברתי לו לוחית הרישוי?) לדעתי זה שילוב של מרכז כובד גבוה פלוס משקל עצמי לא מועט של כמעט 240 קילו עם מיכל מלא. לא משהו שלא ניתן להתרגל אליו אבל קחו בחשבון. יאמר לזכות המושב שהוא מאוד מאוד נוח! ועשוי מחומר דוחה-מים שהתגלה יעיל במיוחד בגשמים של סקוטלנד. אגרונומית, תנוחת הישיבה טיפה מכווצת והברכיים מתנגשות לפעמים במגיני המנוע. אבל חוץ מזה גם אחרי שעות ארוכות של רכיבה רצופה לא הורגשה אי נוחות מיוחדת. ציון עובר פלוס.

פרק ג’: יוצאים קבוע.

ברשותכם בואו נגיע לתכלס, לליבת האירוע, לעיקרי הדברים. איך הסוס הזה מתנהג ברכיבה?

אז או שהתרגלתי לטוב, כי היו לי אופנועים יפניים כל החיים או שמבחינת שילוש הקדוש של מנוע-גיר-וקלאץ’ – הבנלי יכול היה לתת קצת יותר. זה קשוח להגיד אני יודע. בעיקר על אופנוע שבאמת כל כך משתדל וזה ניכר, אבל דרוש פה ליטוש בנושא הזה.

הקלאץ’ למשל, נותן הרגשה “עצלנית” קצת. איך לומר.. יש איזו תחושה מעורפלת בתהליך השתלבות המנוע. תגובת מצערת הגז? יכולה להיות יותר חדה. שלא תבינו לא נכון, הכל עובד אבל יכול היה לעבוד יותר טוב.. לפחות יותר תגובתי, יותר החלטי. וכדי להמחיש את הנושא עם מטאפורה בינונית:

אם אופנוע יפני, נגיד הונדה, הוא מסוג העובדים שבאים למשרד בשיא הפוקוס ורצים ישר לעבודה, הבנלי, הוא גם בא אבל נכנס לעניינים אחרי ששתה קפה קטן קודם . כשהוא בשוונג הוא הסחבק הכי טוב שלך, אבל לפעמים בא לך לזרז אותו קצת.

פרק ד’: הפרטים הקטנים.

700 סמ”ק (698), 70 כ”ס, 7 נקודה משהו קג”מ. אני אעצור כאן כי זה לא מהות העניין וגם אין פה מושגים עסיסיים כמו סדר הצתה א-סימטרי, גל ארכובה של 270 מעלות.. או סנכרון שסתומים משתנה. פשוט כי אין לו את כל אלה.

מה כן יש? מנוע סטנדרטי של שני צילינדרים מקביליים בסידור 180 מעלות, כמו פעם, בלי שטיקים וטריקים. מנוע פשוט שפשוט עושה את העבודה. זאת נקודה חוסר? תלוי באיזה סטנדרטיים מסתכלים. וכמה אתם רוצים לשלם.

ואחרי שאמרנו מה אין למנוע, מתבקש לציין גם מה יש: צורת עבודה רציפה ויציבה שמשרה הרבה ביטחון, מומנט בשפע, וחלוקת כוח סבירה והגיונית בכל מהירויות הסל”ד ובכל ההילוכים. זאת עד שמנסים לעקוף במהירות גבוהה, שם הייתי שמח לתגובה קצת יותר מהירה במשיכת המצערת. שוב התחושה הקצת מרוחקת של המנוע הזה מורשת בקצוות.

בגזרות אחרות, הבלמים בולמים טוב, לא הורגש חוסר בכוח בלימה. הבולמים קשיחים, מידי לדעתי, בסקוטלנד הכביש הראשי ממהר להתחלף בדרכי נוף צרות ומאתגרות, והבורות הסדקים והחצץ על הכביש הורגשו, ובגלל שזה אופנוע שמגדיר את עצמו אדוונצ’ר-תיור, בולמים שיהיו קצת יותר סופגים היה מתבקש.

צריכת הדלק? מקום טוב באמצע. יש בקטגוריה חסכוניים ממנו, הונדה הNC750 למשל, אבל ראוי לציין שרכבתי על הבנלי לאורך כל הרמות המערביות ברכיבה אחת מהירה (הייתי צריך להחזיר אותו בזמן), נסיעה רציפה כמעט שלוש וחצי שעות, והגעתי עם רבע מיכל. ראוי לציון.

פרק ה’ ואחרון: מסקנות.

אם הייתי רוכב חדש, טרי, כזה שלא ידע כלים משוכללים יותר, שלא היה לו מושג שהמנוע יכול להיות יותר החלטי, שלא היה מרגיש שהמצמד יכול להיות יותר חד, שהבולמים יכלו להיות יותר סופגים.. אם הבנלי היה האופנוע הראשון שלי, הייתי בעננים. אופנוע מושלם, מה צריך יותר. היום אני יודע שיש אופנועים יותר משוכללים, יותר מיוחדים, יותר אקזוטיים, יותר מרגשים ומורגשים, וחדים ומדוייקים ממנו.

אבל הבנלי, הוא לא נועד להיות הדבר הכי אקזוטי שתרכבו עליו, הוא לא מכוון לשם, הוא מראש לא בא להעיף אתכם לשמיים, לא. הוא בא לתת. בלי דרמות בלי עניינים, ואת זה הוא נותן. בנוסף תקבלו פינוקים מסביב כמו מיגונים מזוודות, או תאורת לב סביב לחצני הכידון, דברים שבמקומות אחרים הייתם צריכים להוסיף עליהם לא מעט כסף.

חשוב לזכור שמאז שיצרני האופנועים הסיניים עברו את מחסום האיכות הירודה שהיה להם פעם, נוצר לנו שוק חדש, מעין מימד מקביל, שמציע אופנועים טובים, שנוסעים. אולי אפילו סוסי עבודה? בכל מקרה הם עושים מה שהמתחרים היקרים שלהם עושים אולי יותר לאט, אולי בפחות מגניב, אבל פשוט עושים. ובפחות כסף.

אפילוג.