שני אופנועים חונים מחוץ לבית קפה

שני אופנועי ספורט אדומים חונים מחוץ לבית קפה.

שניהם יפים, שניהם איטלקים, בשניהם מנוע-על, פסגת הטכנולוגיה. 

על שניהם מכלולי-קצה, אם היו עולים עכשיו על מסלול אין לדעת מי היה מנצח. הם עומדים להם כך.. האופנועים האדומים והאיטלקים, שווים ומשתווים בכל רמ”ח אבריהם. 

בכל זאת.. האחד דוקאטי, והשני? אפריליה. יחלוף מולם אחד האדם, שיודע מה שיודע ממה ששמע מחברים. ומה יגיד? איזה לוגו של איזה יצרן ימשוך יותר את עינו? מה יראה לו יותר “אופנוע ספורט איטלקי אקזוטי”? הדוקאטי, חברים, הדוקאטי. למה? כי דוקאטי זה מירוץ, כי דוקאטי זה פרארי של האופנועים, דוקאטי זה אדום, דוקטי זה בולוניה. דוקאטי מריח כמו פאקינג אמאלפי בקיץ. והאפריליה? גם הוא כל אלה, אבל…כן. 

שני אדוונצ’רים חונים מול חניון קק”ל.

שני אדוונצ’רים נוחים, זקופים, לשניהם מסך צבעוני ומתקדם במיליון צבעי הקשת, לשניהם צמיגים 90 אחוז כביש – 10 אחוז שטח כי שום דבר לא יעצור אותם בדרך אל החופש. לשניהם מושב רך ומפנק, משקף רוח גדול-כמפרש, לשניהם מיכל דלק ענקי, לשניהם מנוע סלחני ורחמן. על שניהם בקרות בטיחות: בקרת שיוט, בקרת הכנת קפה, בקרה שמבקרת את הבקרה. שניהם יכולים ומסוגלים. אם היו רוצים היו יכולים עכשיו להקיף את העולם פעמיים. ובכל זאת.. האחד אדוונצ’ר אירופאי, נראה ומריח כמו כוס שוקולטה בחופשת סקי באלפים. והשני? הוא אופנוע סיני האמת. כאילו גם כל אלה, אבל עדיין..”אופנוע סיני”.

שני קאסטומים חונים מול מפגש בתחנת דלק רנדומלית, ביום שבת שמשי אחד.

שניהם גדולים רחבים ומלאי נוכחות. שניהם יפים, מבריקים ונוצצים בשמש כמו סוכריות. בשניהם מנוע כביר, מזה כביר? היה מבייש משאית. שניהם מפמפמים ונשמעים כמו יחידת החצוצרנים של ניו אורלינס. אם היו עולים עכשיו על כביש בנוואדה היו יכולים לרכב ישר לתוך השקיעה ודרך השמש עצמה. ובכל זאת.. האחד הארלי. הארלי דווידסון. נולד-וגדל במילווקי, שותה מילקשייק אחרי הברביקיו, מדבר עם האינדיאנים בשפתם. הארלי זה שמש, הארלי זה חופש, הארלי זה אמריקנה. הארלי זה דגל אדום-כחול מתנופף ברוח, הארלי הוא העיט זהוב-הראש שחג מעליך בשלווה. והשני? הוא סבבה והכל אבל..הוא קאסטום-יפני נו.