בניגוד לשגרה של לנסוע לחרמון בשיא החורף ולשלם הרבה על מעט סקי.. דווקא בקיץ הדרך נהפכת לאידיאלית מבחינת מזג אוויר, נופים ירוקים ופיתולים מעניינים.
איפה ?
צפון הארץ, 20 דקות מקריית שמונה.
למה לנסוע לשם ?
- הכבישים. מפותלים, מאתגרים ומעניינים מאוד הן מבחינת הפניות והשיפועים והן מבחינת הטפט האירופאי שנפרש מול העיניים.
- הנופים. בעונת הקיץ שאליה הסיקור הזה מתייחס, על החוסר בשלג המוכר מעונת החורף מפצה העובדה, שעם היעלמות השלג גם הערפל החורפי נעלם לו, הראות נהיית אידיאלית וכל אזור מורדות הגולן הצפוני עד התחלת רכס הרי נפתלי נפרש מול העיניים.
- אתרי ציון דרך רבים ואטרקציות רבות לאורך כל המסלול.
- מתי בפעם האחרונה הייתם בחרמון בקיץ?
מה המסלול ?
המסלול מתייחס לנסיעה מדרום לצפון שאתר החרמון הוא נקודת הסיום.
הגעתם לקריית שמונה? יפה, מגיעים עד “צומת המצודות”, הצומת האחרון לפני היציאה מהעיר צפונה (כן יש עוד צפונה אחרי קריית שמונה), פונים ימינה ועולים על כביש 99 לכיוון מזרח. לאחר כ 15 ק”מ פנו שמאלה ועלו על כביש 989 המפותל והיפה המתפתל בין הגבעות והרכסים הצפוניים הירוקים.
כביש 989 במצב תחזוקה מעולה, והוא נהדר לרכיבה. אחרי 13 קילומטרים כאלו, אחרי שתחלפו דרך המושב נווה אטי”ב, תגיעו לכפר הדרוזי “מג’דל שמס” . בכיכר הראשונה צאו ביציאה השלישית ועלו על כביש 98 – שייקח אתכם דרך הרכסים של פסגת החרמון ממש עד לאתר החרמון עצמו.
בכביש 98 צריך לרכב בזהירות המתבקשת מכביש צדדי מאוד, ולא מאוד מתוחזק – הוא רווי בבורות וסדקים, אך שווה את המאמץ וזהו למעשה הכביש שהוא גולת הכותרת במסלול שלנו: הוא מעניין ומאתגר לרכיבה, צר ומפותל, והנוף והצמחייה המקומית משרים הרגשה של קפיצה לאירופה.
איך רוכבים שם?
כאמור, כביש 989 עד למג’דל-שמס הוא במצב תחזוקה מעולה וסלול היטב, תענוג לרכיבה. לעומתו החלק השני והעיקרי במסלול שלנו הוא כביש 98 מהכפר עד לאתר החרמון, במצב תחזוקה בינוני מינוס. שימו לב לבורות, סדקים, אבנים וסלעים.
למי מתאים?
לא מומלץ לרוכבים מתחילים. הפיתולים ההרריים וחדים, בחצי מהמסלול האספלט מאוד לא מתוחזק, ובנוסף יש הרבה “הפתעות” על הכביש, עליהן נרחיב מיד.
ממה להיזהר?
- אופי הנהיגה של נהגי המכוניות באזור הוא מהגרועים בארץ, הכביש רווי בתיירים, ובנהגים מקומיים שיכנסו בפתאומיות מדרכים צדדיות, יעצרו פתאום, ושאר הפתעות מסוכנות.
- מצב האספלט: כמו שציינתי, את המסלול אפשר לחלק לשני חצאים שבהם החצי הראשון האספלט במצב צבירה מושלם, והחצי השני – בדיוק הפוך.
- כמו בכל כביש צדדי באזור כפרי, בעלי חיים, רוכבי אופניים, תיירים, ואזרחים שעלולים “לקפוץ” לכביש ללא התראה.
- חוסר כמעט מוחלט במובלעות עצירה, בנוסף ברוב הדרך השוליים קצרים מאוד עד לא קיימים.
מה לקחת?
עד כמה שהאזור יפה וציורי אתם לא לבד ויש תחנות דלק ונקודות עצירה והצטיידות בשפע. גם בכביש 98 על החרמון אתם לא רחוקים מהכפר מג’דל שמס הרווי בחנויות ומסעדות.
המלצות לאטרקציות ומקומות לעצור בהן (לפי סדר המיקום שלהן על המסלול):
- מבצר נמרוד: מצודה מרשימה מימי הביניים, אחת היפות בארץ לדעתנו, המתנשאת מעל כביש 989 וניתן לראותה בערך לאורך כל המסלול. נקודת עצירת חובה אם יש לכם זמן.
- חניון סיירת אגוז: פיתול וחצי אחרי מבצר נמרוד, אם לא בא לכם לשלם על כניסה למבצר וממש בא לכם עצירת התרעננות.
- מושב נווה אטי”ב: העיירה הציורית…אה סליחה המושב נווה אטי”ב, חוץ מהשכרת ציוד סקי בחורף, המושב מציע מלונות וצימרים אם באתם ממש מרחוק, פלוס אטרקציות לכל המשפחה כמתבקש.
- מג’דל-שמס: הכפר ממוקם על החיבור בין שני הכבישים במסלול שלנו ואם הגעתם עד לשם וחסר לכם משהו רוב הסיכויים שאפשר לקנות שם, או אם אתם רעבים בדרך חזרה החומוס תמיד מומלץ.
- אתר החרמון: על לנסוע לאתר החמון בקיץ כבר דיברנו? גם אם כן, חוויה. הנופים ירוקים, האוויר נקי, יש אטרקציות לילדים (או לכם) כמו גלישת הרים, או רכיבת מדרון על אופני-אקסטרים במסלולי הסקי היבשים משלג. אנחנו בדרך כלל נמנעים מלדבר פה על אופניים, אבל נחרוג ממנהגנו רק הפעם.
זהו להפעם, עוד כבישים מעולים לרכיבה יבואו בהמשך, מבטיחים. בנתיים, מכירים עוד מקום במסלול שווה לעצור בו שלא כתבנו עליו? הגיבו ונשמח להוסיף!
