אופנוענות ישראלית... במשקל זבוב.
 

לבד .

פעם אחת נסו לרכב לבד. גם אם אתם\אתן רוכבים בקבוע עם הבת\בן הזוג, או קבוצת חברים קטנה, או מועדון רכיבה מגניב וצבעוני שאתם מתים עליו.

פעם אחת, נסו לרכב לבד. ואני לא מדבר על הרכיבה הקבועה לעבודה אלה על רכיבה שהיא נקייה מסידורים ותכניות רכיבות, אתם יודעים – “יום רכיבה”, בדיוק כמו שהייתם עושים אם הייתם מתכננים יום רכיבה עם החברים, רק בלי החברים.

אני בעד חברים! האווירה, הביטחון, תחושת השייכות…כבודם של כל אלה במקומו, אבל אני פה בשביל לדבר על היתרונות של הרכיבה בלעדיהם לשם שינוי.

פתאום דברים שכל כך מעסיקים אותנו, עם כמה שאנחנו חושבים או רוצים להאמין שהם לא, כמו: איך הקצב שלי לעומת האחרים, לחכות לזה, להיות נחמד אל ההוא כי הוא חדש, אם היינו צריכים לעצור ליותר זמן, למה חבר X מאותת? כי הוא שכח את האיתות או שהוא רוצה לעצור כי קרה לו משהו? מה חבר Y התחיל להגיד לי ברמזור ולא הספיק? ולמה שמואל תמיד נוסע כל כך לאט??… קיצר, מליון ואחת דברים מעסיקים אותנו שאנחנו נמצאים בחברה, כי, אנחנו יצור חברתי ולא יעזור כלום וכשיש אנשים סביבנו אנחנו דרוכים יותר אליהם ואל עצמנו.

כל אלה דברים טובים שהופכים את החיים למעניינים יותר (עבור רובנו לפחות) אבל ברגע שזה יורד מהמשוואה, מתפנה שם מקום, זה פותח שסתומים שלא ידענו שקיימים אצלנו ונכנס זרם אוויר אחר, שאני לא יודע אם הוא יותר טוב או פחות טוב, אבל הוא שונה. ואין כמו משב רוח מרענן מידי פעם.

יש מי ששם לב ונהיה מודע יותר לרכיבה שלו, שזה מעולה אם רוצים להשתפר (תמיד יש מה לשפר), יש מי שנהיה מודע יותר לדרך, יש מי שנהיה מודע יותר לדברים אחרים שלא קשורים לרכיבה בכלל – ואין כמו רכיבה על אופנוע בשביל לתחזק את כל הבלאגן שהולך בראש.

רכיבה לבד, בטח אם היא ארוכה, פשוט יוצרת זמן שאנחנו לבד.

כי, זה או שאנחנו בעבודה, ואז בבית עם המשפחה, ואז בסופי שבוע במקרה הטוב אנחנו עושים משהו בשביל הנשמה – אבל שוב – ביחד עם עוד אנשים מסביבנו.

רכיבה לבד, בטח אם היא ארוכה, פשוט מאלצת אותנו להיות לבד.

כי, עכשיו גם אם אנשים שאתם מכירים צריכים את תשומת הלב שלכם זה פשוט לא יקרה. זה רק אתם, האופנוע (שלא מדבר במילים לפחות), ואיזשהו כביש שתקוע באיזה חור במפה.

אז פעם אחת בחייו של כל רוכב הוא צריך לצאת מהבית בבוקר, ולצאת ולרכב לבד, בלי לאסוף אף אחד, בלי להיפגש באמצע הדרך, לצאת לבד-לחזור לבד.

יש מי שזה הכי יתאים לו, יש מי שירכב ככה מידי פעם, ויש מי שזאת תהיה הפעם הראשונה והאחרונה כי בלי החברים זה לא זה. הכל תופס, אבל בחייאת, פעם אחת תנסו.

רק לא לשכוח להודיע למישהו ולהטעין את הנייד.

2 Comments

  1. פינגבק:לבד | דו"גיגים

השאר תגובה